החלטה בתיק ע"א 9024/04

1.        המבקש היה שותף בקונדיטוריה, שהתקשרה בהסכם עם המשיבה 1 (להלן: המשיבה), בגדרו השכירה לה המשיבה שטח מסחרי בחולון, במבנה שזכויות ההשכרה בו הן בידיה. לימים עלתה הקונדיטוריה, למרבה הצער, באש, וחדלה מתשלום דמי השכירות. המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב תובענה כנגד הקונדיטוריה וכנגד הערבים לחובותיה, שעמם נמנה גם המבקש. בתאריך 15.7.04 קיבל בית-המשפט המחוזי את התביעה וחייב, בין השאר, את המבקש לשאת בנזקי המשיבה, לרבות דמי השכירות שלא שולמו ובתשלום הוצאותיה, בסכום כולל העולה לדברי המבקש על מיליון ש"ח.

2.        בקשתו של המבקש מבית-המשפט המחוזי כי ביצועו של פסק-הדין יעוכב נדחתה, וכעת מונחת בפני בקשה דומה שצירף המבקש לערעורו שהוגש לבית-משפט זה. לגרסתו, סיכוייו להצליח בערעור גבוהים, וייגרם לו נזק כבד אם ייאלץ לפרוע את חובו כבר עתה, הואיל ועקב כך הוא יאלץ למכור את דירת מגוריו.

           המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא זו בלבד שסיכויי הערעור להתקבל נמוכים, אלא גם שהנזק שייגרם לה בשל העיכוב בגבייתם של הסכומים שנפסקו לזכותה, להם היא זכאית כדין כבר משנת 1997, גדול מנזקו של המבקש. המשיבה טוענת, כי המבקש הינו אדם עתיר נכסים, ובבעלותו חלקות מקרקעין גדולות וכן נכס משרדי, באמצעותם יוכל לפרוע את חובו מבלי שיאלץ למכור את דירתו. בתוך כך מביעה המשיבה חשש, כי כבר ננקטו פעולות שתכליתן סיכול יכולתה להיפרע מנכסים אלה. לעניין זה משיב המבקש, כי מרבית נכסיו הם נכסים חקלאיים, או שאינם אלא זכויות בנכס שהוא חולק עם אחרים, ועל כן ערכם אינו רב. הוא מוכן, עם זאת, להתחייב כי לא יעשה בנכסים אלה כל פעולה עד להכרעה בערעור.

3.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל דעה כי יש לדחותה. כלל הוא כי פסק-דין, ובפרט כזה המטיל חיוב כספי, יש לקיים ללא שיהוי. רק בנסיבות מיוחדות בהן יעלה בידי החייב להוכיח כי הנזק שייגרם לו לא ניתן יהיה לתיקון אם יתקבל ערעורו, עשוי הדבר להטות את הכף לטובתו בבואו לבקש לעכב את ביצועו של פסק-הדין. כך, לדוגמה, אילוצו של חייב למכור את דירת מגוריו עלול במקרים רבים להסב לו נזק בלתי הפיך. בעניין שבפני, אף שלא מצאתי כי סיכויי הערעור הם, על פניהם, מופרכים, שוכנעתי כי המבקש יכול להתחיל לפרוע את חובו בדרך של מימוש נכסים אחרים בהם יש לו זכויות, ובדרך זו להימנע מן ההכרח למכור את דירתו. מאידך, אם יזכה המבקש בערעור, יוכל הוא להשיב את המצב לקדמותו על-ידי כך שייפרע מנכסים שמחזיקה המשיבה בידיה, לרבות מזכויותיה בנכס שהושכר.

           אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.

           ניתנה היום, י"ד בטבת תשס"ה (26.12.2004).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: